<h1>הלכות שמחות למהר"ם מרוטנבורג סימן ק"נ</h1>
<h2>דף כ:</h2>
מי שמת אביו או אמו והיה קטן באותה שעה וקודם שעברו ל' יום הגדיל ונעשה בן י"ג שנה ויום אחד, נראה לי דחייב להתאבל שבעה ושלשים ואינו מונה מיום קבורה אלא מיום שנעשה גדול והימים הראשונים יפלו דהוי כמי ששמע שמועה ברגל שמתאבל אחר הרגל ומונה שבעה ושלשים, ואע"ג דהתם ימי הרגל נהי דאינן עולין למנין שבעה עולה למנין ל', כדפרישית לעיל, הכא ימים שעברו בימי קטנותו אינן עולין אפילו למנין ל' דלגבי רגל היינו טעמא דגזרת ל' דהיינו תספורת וגיהוץ שייכא נמי ברגל דבלאו אבלות אסור לספר ולכבס ברגל, אבל בקטנותו לא שייכא אבלות, וכן אם היה קטן תוך ל' והגדיל לאחר ל' הו"ל כמו שמע שמועה קרובה ברגל ולמוצאי הרגל נעשית רחוקה דאינה נוהגת אלא שעה אחת ובטלה הימנו גזירת שבעה ושלשים, מיהו משלים י"ב חודש על אביו ועל אמו ומיום קבורה ולא מיום שנעשה גדול כדאמרינן לעיל, ואע"פ שיש לחלק קצת בין שמע ברגל לנידון זה דהתם גברא בר חיובא הוא אלא דיומא הוא דקא גרים אבל הכא גברא לאו בר חיובא הוא כלל וא"כ נימא כיון דבשעת מיתה לא היה ראוי להתאבל יפטר עולמית, הא ליתא דאין דיחוי אצל מצות כדאיתא בפרק כסוי הדם (חולין פ"ז א'), והכי אמרינן סוף פרק ארבעה אחים (יבמות ל"ג א') כגון דאייתי שתי שערות בשבת דאתו ליה זרות ושבת בהדי הדדי, ואע"ג דבין השמשות דשבת קטן הוא ולא מיחייב אשבת, לא אמרינן הואיל ואידחי בין השמשות אידחי כולי יומא מאיסורא דהאי שבת וקל להבין.
